שלוש האנטומיות של החוויה המגולמת
אמילי קונרד, המייסדת מעוררת ההשראה של Continuum תיאר שלוש הבחנות של החוויה המגולמת: הראשונית, התרבותית והקוסמית. Continuum המורה והאוסטאופתית בוני גינטיס חוקרת את פורטלי הזהות הללו דרך תפיסתה של אמילי את "שלוש האנטומיות".
אוקגובר, 2018
אמילי קונרד, המייסדת מעוררת ההשראה של Continuum תיארה בעבודתה שלוש הבחנות של חוויה מגולמת: הביולוגית/ראשונית, האישית/תרבותית והקוסמית. הבחנות אלה לא נועדו להפריד בין הניסיון אלא להדגיש את יכולתנו להעביר ולהעביר את תשומת הלב בצורה חלקה בין תחומים עם מודעות.
היא הזמינה אותנו לשאול כמה מחיינו לכודים בהתקשרות שלנו להשקפה דרך עדשה תרבותית או אישית. לכל אחד מאיתנו יש חוויית חיים ייחודית המבוססת על הנסיבות הספציפיות שלנו המוכתבות על ידי משפחות המוצא שלנו, התרבות שלנו והאינדיבידואליות הפיזית והרגשית שלנו.
אמנם לעתים זה עשוי להיות יעיל לראות ולחוות את העולם דרך העדשה של כל אחד מאיתנו כיחידים, אך חשוב לזכור שאנחנו הרבה יותר מהביוגרפיה שלנו. היא שיפרה את החוויה המגולמת שלנו של ה"אני" שלנו כדי לכלול את מה שהיא כינתה האנטומיה הראשונית או הביולוגית. תחום זה הוא עולם הטבע של גוף האדם החי ותחום בסיסי זה משותף לכל בני האדם ומשותף במידה מסוימת לכל היצורים החיים. זהו העולם האינסטינקטיבי והפנימי של התפקוד הביולוגי, והבסיס הראשוני של גדילה, התפתחות, ריפוי, הסתגלות ושינוי.
הקוסמי הוא בהגדרה "משהו גדול יותר" שמחזיק את כל התחומים האחרים. הקוסמי אינו מערכת אמונות. הקוסמי אינו דעה. הקוסמי אינו דת או דרך רוחנית מסוימת. אנו מתקיימים ביקום שבו החלקים נמצאים ביחסים עם השלם, והשלם הוא עצום באופן בלתי נתפס. הקוסמי מתפרש על פני הידוע, הלא ידוע והבלתי ידוע.
טיפוח המודעות להבחנות אלה של החוויה המגולמת הוא היבט עמוק ועוצמתי של Continuum תרגל. המודעות הרחבה הזו מאפשרת לנו "לעוף מתחת לרדאר" של המגבלות וההגנות הרגילות שלנו או "להתגנב בדלת האחורית", כפי שאמילי נהגה לומר, ולחוות חוויה בלתי צפויה של הפוטנציאל העצום של ביטוי של חיים יצירתיים. אם תנועה היא מה שאנחנו, לא מה שאנחנו עושים, אז עלינו להמשיך להיות סקרנים ולשאול, "היכן וכיצד ניתן להעשיר את ביטוי התנועה בחיי – באישי, בביולוגיה, בקוסמי?"
היא קראה לזה "שלוש אנטומיות" מכיוון שאנשים נוטים להשתמש יתר על המידה בתחושה שלהם לגבי הגוף האנטומי הפיזי שלהם כנקודת התייחסות לזהותם. אולי יש יותר משלוש אנטומיות. זו השאלה שחשובה יותר ממספר התחומים האנטומיים שאנחנו יכולים לספור. שלושת אלה הם רק מודלים של הניסיון שלנו, לא של הטריטוריה בפועל. אם כל בני האדם היו יכולים להרחיב את המודעות שלהם כך שתכלול באופן מודע את כל שלוש האנטומיות, ולבחור איזו מהן, אם בכלל, צריכה להיות מטופלת, אז היינו מתקיימים במצב של אינסוף אפשרויות שהיא כינתה את היותה "וירטואוזית בפס רחב".
