התנועה שאנחנו: Continuum מזמין אותנו לחזור לים
תנועה היא חיים. תנועה היא מה שאנחנו, לא מה שאנחנו עושים. סבין מיד חוקרת את הרפרטואר העצום של תנועה מהמאקרו אל המיקרו ומעבר לו... אל הקוסמי.
ינואר, 2019
תנועה, השפה האוניברסלית, מעניקה לכל צורות החיים את היכולת לאנימציה, אמבולציה, ביטוי והתחדשות. תנועה היא חיים. אנחנו תמיד בתנועה – מתהליכי הנשימה, זרימת הדם ופעילות גלי המוח, ועד לריקוד התת-תאי של מיטוכונדריה ואברונים. עדין יותר הוא הרטט של פרוטונים, אלקטרונים ונויטרונים ברמה המולקולרית של ישותנו. כל דבר בסביבה הפנימית והחיצונית שלנו נמצא בתנועה מתמדת, מזמזם ללא הרף לתוך ההוויה.
בקנה מידה גדול יותר, אנו, בני האדם, נוטים להתייחס לתנועה כאל פונקציה מוחלטת – דרך להגיע ממקום למקום. ככל שהתרבות שלנו הפכה יותר ויותר טכנולוגית, היא גם הפכה להיות יותר יושבנית. תנועות נוטות להיות מוגבלות לפונקציונליות של משימות שגרתיות, כולל פעילות גופנית. הגבלנו את תנועתנו לביטויים מכניסטיים חוזרים ונשנים נטולי הנאה וחסרי הזנה עצבית, וכפינו את חשיבתנו הליניארית על אורגניזם שהוא תהליך פלנטרי מתפתח שמקורו בים. אנו אומרים לגופנו כיצד לנוע, ומגבילים את האינטליגנציה הרב-כיוונית שלו לביטוי פשטני ומקוטע. תנועה כמו מכונות ברצפים חוזרים על עצמם, פשוטו כמשמעו, מרעיבה את האינטליגנציה הביולוגית שלנו ושוחקת את תוחלת החיים של האורגניזם.
אנו חיים בתרבות נטולת תנועת גלים גלית. הפכנו כה מנותקים מעצמנו כביטוי של הטבע, עד שאנו שוללים את התורשה הביולוגית שלנו מהאוקיינוס עצמו. נוזלי ישותנו מכילים את תמצית התהודה שלנו, יכולת ההתייחסות שלנו, אם תרצו. זה הים שלנו שמכיר ומשתוקק להתחבר לים של ישות אחרת, עם כל הצורות הגלויות של הטבע. כאשר אנו מרשים לעצמנו להשתחרר, לפעום ולאדוות בתנועת גלים, אנו מגדילים את יכולתנו להרגיש חיים. אנו משפרים את הבריאות, היצירתיות והיכולת שלנו לחוות הנאה. כאשר אנו מפשירים את המקומות בישותנו שהפכו קהי חושים באמצעות תנועה רגילה ואוטומטית, אנו נכנסים מחדש למודעות החושית הראשונית שלנו, יוצאים מבידוד לחוויה חדשה של שלמות.
איך שאנחנו זזים זה איך שאנחנו חושבים. האופן שבו אנו נעים הוא גשטאלט של ישותנו. הרחבת הרפרטואר שלנו כך שיכלול את כל הפוטנציאלים הנזילים, כדי לכלול טווחי תנועה איטיים ועדינים, מזמינה את התודעה שלנו לנופים עצומים של אפשרויות. אנו מרפאים את אשליית ההפרדה, מעוררים את השמחה הטבועה באוקיינוס התאים שלנו, פותחים את ליבנו לטריטוריות גדולות יותר של אהבה.