נדיבות מתחת לרגלינו
לורן וודסוורת' חוקרת את קשרי הגומלין של רשת המיקוריזאל כמורה שלה, כשהליכה ביער מתמזגת איתה Continuum תרגל.
אפריל 23 , 2020
במהלך הראשון שלי Continuum סדנה עם אמילי קונרד בשנת 2000, הייתה לי החוויה המענגת והמפתיעה של "להיות תולעת זוהרת" במהלך Continuum צלילה. בנוסף לשמחה שבפשוט לשחק עם דרכים אחרות לנוע, לחוות ולתפוס את העולם, החוויה של גילום חייו הסומאטיים של יצור אחר מזמינה חוסן ויכולת הסתגלות לתוך הגוף שלנו. בהתחשב באתגרים ובחוסר היציבות של הקיום המודרני, יכולת ההסתגלות היא פוטנציאל מועיל מאוד לטיפוח.
מגפת COVID-19 מביאה אותנו פנים אל פנים עם כל כך הרבה מהמתנות והאתגרים של היצירה המשותפת האנושית שלנו. אנו רואים את חוסר התפקוד המזיק ביותר של המערכות שלנו; כלכלית, בריאותית, ייצור והפצת מזון, דיור וכל כך הרבה אחרים. אנו רואים גם את הקשר העמוק שלנו, את ההוויה ההדדית שלנו, המומחשת בדרכים גלויות ובוטה. אנו רואים בני אדם מביעים חסד ועזרה הדדית, משתפים פעולה במאמצים יצירתיים חדשים, מביעים הכרת תודה לעובדי מערכת הבריאות, ומציעים ביטויים יפים אחרים של הבנת הקשר בינינו, ואכפתיות לקשריות זו.
אצלי Continuum תרגול אני גם מעריך מאוד את ההתייחדות עם יצורים שאינם נחשבים בדרך כלל בהקשר התרבותי שלנו. רעיון זה מוטמע בפרקטיקה של Continuum. בתרגול זה אנו מקבלים מידע על ידי האינטליגנציה הביולוגית העצומה של המים, כישות חיה וכמורה חכם ורחב ידיים. אנו מזמינים הבנה של מים, כמו גם של שאר הטבע, כישויות חיות שאנו יכולים ללמוד מהן, ולא כסחורות שיש לצרוך ולנצל לשימושנו האישי. באופן דומה, הניסיון שלי להתייחס לאבנים כיצורים חיים פותח דלתות ליחס שווה בין שווים מואט לזמן, בעוד שהחיבור לעצים מעורר נדיבות, הארקה וחיבור. דרכי ידיעה אלה חדשות לאלה מאיתנו שגדלו בהקשר תרבותי מערבי, אך הן דרכים ישנות שעדיין חיות במערכות הידע התרבותיות הילידיות.
בשנתיים האחרונות חקר ההשתרשות שלי כמו עץ עורר מודעות לרשת החוטים העדינה בקרקע, שמאוחר יותר הבנתי שהיא "הרשת המיקוריזאלית", רשת היוצרת קישור תלוי זה בזה של הצמחים שמעל פני הקרקע והפטריות התת-קרקעיות. חוטי הפטריות התת-קרקעיים מתחברים ליצירת רשתות תפטיר המחברות יחד צמחים בודדים ומעבירות מים, פחמן, חנקן וחומרים מזינים ומינרלים אחרים. אני מקבלת השראה עמוקה מסוזן סימארד, פרופסור לאקולוגיה של יערות באוניברסיטת קולומביה הבריטית-ונקובר, שמתארת שמתחת לצעד אחד על קרקעית היער, יש כ-160 ק"מ של הרשתות המיקוריזאליות השזורות זו בזו.
עיקרון יסוד עמוק נוסף ב Continuum הוא התהליך של ירידה מתחת לחלק האינטלקטואלי האנליטי של התודעה שלנו, ולתוך התחושה הרגשית הישירה של החוויה שלנו, ללא הערכה או ניתוח. אצלי Continuum צוללת במהלך שהותי במקלט בבית, חקרתי בכוונה רבה את השאלה, "מה אוכל ללמוד מרשת המיקוריזאל כמורה לקשרי גומלין, באופן דומה לזה שאני לומד ממים כחומר מופלא המספק מזון וחיים לתאים שלי, לרקמות ולכל החיים בכוכב הלכת הזה?"
אני תופס את הרשת הפטרייתית הזו מתחתינו כדומה בתפקודה לרשת של המערכת הפאסיאלית שלנו, שמתפקדת כדי לקשור ולשחרר מים ברקמות שלנו, כמו גם כמערכת תפיסתית ותקשורתית. בתהליך של צניחה מתחת לאינטלקט שלי, האם אוכל להתגבר על האסטרטגיות מבוססות הפחד של האגו והשבריריות האנושית שלי, ולחוות חוויה ישירה של הבנה עמוקה של הרשת המועילה הדדית, הנדיבה והגנרטיבית, שמתפתלת לאורך 160 ק"מ מתחת לכל צעד שלי? על ידי כך, האם אני יכול לקבל מידע על האופן שבו אנו, כמין, עשויים לבנות מחדש את המערכות החברתיות שלנו ולכוון אותן מחדש, ולמקד את הידע על הפגיעות המשותפת שלנו ועל כוח ההכרה בהוויה ההדדית שלנו בדרכים התומכות בכולנו? זהו תרגול עמוק, לעתים קורע לב, לעתים מעורר השראה, של פתיחה לחוכמתם של המסתורין.